חוק מוסר תשלומים הוא אמנם חלק בלתי נפרד ממערכת החוקים בישראל מזה שנים, אך הוא עדיין לא ממומש כמו שהיה צפוי שיהיה. הרשויות המשלמות לא נענות לו ורבים מנותני השירותים והספקים לא מכירים אותו או אינם מצליחים לעמוד על הזכות שמגיעה להם – שזאת הריבית שהם זכאים לקבל. להלן הסבר מורחב אודות חוק מוסר תשלומים.
מטרתו של חוק מוסר תשלומים
תוקפו של חוק מוסר תשלומים החל ב- 1/7/2017, כשמטרתו העיקרית היא לעגן את התנאים של התשלום בקרב הספקים שמספקים ציוד ושירות לציבור. החוק תקף על חברות ומשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים כאלה ואחרים. מערכת הבריאות אינה כלולה בחוק זה .
מטרת החוק הוא להצליח להתמודד עם כשלים בהליך התשלום שמתבצע בין גוף ציבורי לספק. חוק זה נובע בגין מקרים רבים בעבר בהם התשלומים התארכו להגיע לספקים עבור שירות או טובין שהעבירו לרשויות המדינה, לעיתים התשלום הוארך בחודשים ארוכים, וזה לאחר שהציוד והשירות כבר סופק. באופן הזה, הספקים שילמו למדינה מע"מ ומקדמות מס הכנסה אל מול החשבוניות שהנפיקו, אולם לא קיבלו בעד זה את התמורה המגיעה להם, משמע, דה פקטו הספקים גם נתנו מוצר או שירות וגם נאלצו לשלם עבור זה.
ייעוץ פיננסי לעסק
חוק שוטף פלוס 30
חוק מוסר תשלומים קובע כי בשנה הראשונה ימשיכו להתקיים תנאי תשלום של שוטף + 45 או 60 יום, ולאחר שנה הם ירדו לחודש ימים. החוק קבע כי תחילת חישוב הימים לתשלום תהיה עם "המצאת החשבון" ע"י הספק, וסיפק קשת רחבה של אופציות "המצאת חשבון". החוק הבחין בין קניות סטנדרטיות לבין "עבודות הנדסה" שתנאי התשלום בגינן ארוכי טווח. החוק הכריע כי למשלם יינתן טווח זמן של 23 ימי עסקים שבמהלכם הוא מוכרח לבדוק את החשבונית של הספק, והוא יוכל להחזירה במידה והספק לא יעמוד בתנאי מהותי של הגשת החשבונית.
מהו אותו תנאי מהותי להגשת החשבונית?
להלן מספר דוגמאות:
- הסחורה או השירות שבעקבותיהם החשבונית הופקה סופקו למשלם.
- הסחורה נמצאה תקינה.
- החשבונית תקינה מבחינת חוק מע"מ.
- היה והמשלם מאחר בתשלום החשבונית, הוא יחויב בריבית עבור הספק בשיעור הנגזר מ"חוק פסיקת ריבית והצמדה" לתקופת איחור בתשלום המגיעה לחודש ימים ו"לריבית פיגורים" החל מחודש (מ – 31 יום).
בעייתיות בחוק מוסר תשלומים
חוץ מזה שהחוק לא מיושם כנדרש, הוא מכיל גם בעיות שכדאי לדעת
בעייתיות בחישוב הריבית
ספקים קטנים לא תמיד יודעים לחשב את הריבית שהם זכאים לה. אין להם את המשאבים, הניסיון וההבנה הדרושה לכך, ושירות של רו"ח יעלה להם כסף. בצורה זו ספק זעיר לא יצליח לממש את זכאותו. מה שיוצר מצב בו חוק מוסר תשלומים יתממש רק בקרב ספקים גדולים ואיתנים, והם אלה שמקבלים ריבית, בזמן שהאחרים לא יקבלו כל פיצוי על עיכוב בתשלומים.
בעיתיות מול חוק מע"מ
חוק זה קובע שספק יכול להגיש חשבונית במייל. זאת להבדיל מחוק המע"מ.
זמן תשלום הריבית
החוק מורה שהריבית תשולם לספק בעת שהסכום של החוב ישולם לספק. כלומר, בזמן שהוא מקבל השירות או הסחורה הוא צריך לשלם את הריבית. מעשית, זה לא פשוט ליישם את זה והמימוש הטכני כמעט ולא מתאפשר.
גופים ממשלתיים גדולים כמו משרד הביטחון חברת החשמל ישלמו לספקים במסות גדולות, בדרך כלל על ידי תהליך אוטומטי. כדי להוסיף את הריבית נדרש לבצע שינויים גדולים במערכת המידע, מה שיכול להיות יקר ולא כלכלי.
הטבת מצבם של ספקי חו"ל
עיקרו של החוק מטרתו הייתה להיטיב עם ספקים בארץ, אולם ההגדרה בחוק ל'ספק' היא כל מי שהעסק שלו הוא לספק שירות או מוצר / סחורה – משמע גם ספקים מחו"ל.
סרבול רב
הוראות החוק מצריכות התעסקות מרובה ובירוקרטית, לדוג' הספק יתבקש להנפיק חשבונית גם על הריבית ולא רק עבור התשלום שמגיע לו על השירות או הסחורה שנתן. אם לא יצליח לעשות את זה בזמן, הוא חשוף לקיזוז המע"מ הוא מתבקש לשלם לרשות המיסים. כמו כן, המשלם יתבקש לדווח על תשלום הריבית לספק ולנכות מס מהריבית מה שיגרור עיסוק בירוקרטי מסיבי על כל צד.
